ועדת בעלי החיים של בת ים התכנסה היום (יום חמישי) לישיבה ראשונה מאז הבחירות המקומיות, בהשתתפות יו"ר הוועדה קטי פיאסצקי, חבר המועצה יוסי איזמי, חבר הועדה דניס צ'רקוב, הווטרינרית העירונית קורל, והפעילוֹת ריקי וסיגל. הישיבה עסקה בהישגים שהושגו בשנים האחרונות, באתגרים הנוכחיים ובתוכניות לשיפור מצב בעלי החיים בעיר. השיח היה סביב המציאות המורכבת של הטיפול בבעלי חיים בבת ים.

הפתיחה: "מה היה, מה קורה, ומה השתנה?"

קטי פיאסצקי פתחה את הישיבה בהדגשת חשיבותה: "אנחנו בישיבה הראשונה נעשה סקירה של מה היה, מה קורה, מה השתנה, ואיפה הקשיים שלנו לקראת שנת התקציב החדשה. כולנו שמחים לראות את ההתכנסות הזו קורה, ואנחנו כאן כדי להניע שינוי משמעותי."

התקציבים: התקדמות לצד אתגרים

קורל, הווטרינרית העירונית, הציגה נתונים מפורטים על השינוי במצב התקציבים: "בשנת 2021 עמד התקציב לטיפול בבעלי חיים פצועים על 69 אלף ש"ח בלבד. היום אנחנו מדברים על תקציב של 385 אלף ש"ח לעיקור וסירוס חתולים בלבד. זו התקדמות עצומה, אבל עדיין יש חוסרים במענה בשטח, במיוחד בשעות לא שגרתיות."

קורל גם התייחסה להסכמים החדשים שנחתמו: "בינואר השנה נפל ההסכם עם 'אוהבת חיות', מה שהותיר אותנו בלי מענה עד אוגוסט. הצלחנו להשיג הסכמים חדשים עם חברת Rescue ו'תנו לחיות לחיות', שמספקים שירותים מצוינים. עם זאת, הפער שנוצר היה מורגש מאוד בשטח."

האתגר בשטח: "לא תמיד יש פתרונות מיידיים"

הפעילה סיגל שיתפה בתסכול שמגיע מהשטח: "יש מקרים שבהם לוכדים מגיעים, אבל החתולים לא מתאימים לעיקור בגלל גיל או מצב בריאותי. אנחנו צריכים לוודא שגם במקרים כאלה יש פתרון ברור, כי הם לא יכולים להישאר ברחוב במצבם."

קורל הרחיבה על הבעיות במענה לחתולים פצועים: "אני מוצאת את עצמי מטפלת בבעלי חיים בביתי הפרטי. חתול עם פגיעת ראש או חתול אחרי ניתוח לסת – אלו מקרים שאין לנו כיום מספיק תשתיות להתמודד איתם. חלקם נשארים אצלי במשך חודשיים-שלושה, ואני מטפלת בהם מדי יום. זה לא מצב תקין ואנחנו חייבים פתרונות מערכיים."

בהתייחסות לתוכניות עיקור וסירוס, קורל הסבירה את החשיבות של הנושא: "עיקור וסירוס הם השקעה לטווח הארוך. הגידול האקספוננציאלי של החתולים לא מאפשר לנו לחכות – חייבים להשקיע בזה עכשיו, כדי שבעוד חמש, שש או שבע שנים נראה ירידה משמעותית במספר החתולים המשוטטים בעיר."

צורך בתשתיות ובשיפור מערך החירום

יוסי איזמי, חבר המועצה, הדגיש את הצורך בתשתיות נוספות: "זה לא מספיק שיש לנו תקציב גדול יותר והסכמים טובים. אנחנו חייבים לדאוג למקומות אשפוז נוספים ולמערכות שיעבדו בצורה שוטפת גם בלילות ובסופי שבוע. אי אפשר להמשיך להסתמך רק על מתנדבים."

ריקי, פעילה ותיקה למען בעלי חיים, התייחסה למצוקת המתנדבים: "לעיתים קרובות אנחנו מוצאות את עצמנו לבד בשטח. יש לילות שבהם אני באמצע טיפול בחתול פצוע ואין לי למי לפנות. חייבים להקים מערך שייתן מענה גם בשעות חירום."

תוכניות לעתיד: מבט לטווח רחוק

דניס צ'רקוב, חבר הועדה, הציע גישה אסטרטגית ארוכת טווח: "אנחנו צריכים לבנות תוכנית  שתספק פתרונות לטווח הארוך. זה לא מספיק לטפל במקרי חירום, אנחנו צריכים לדאוג גם למניעה. בעלי החיים הם חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו, והשקעה בהם היא השקעה באיכות החיים של כולנו."

קורל הציגה תוכניות לשיפור התשתיות בעיר: "אנחנו מתכננים הקמת כלבייה עירונית בעתיד, שתיתן מענה טוב יותר למקרי חירום ותקל על המתנדבים ועל הצוותים בשטח. בנוסף, נשקיע בשיפור תהליכי הדיווח, כדי לאפשר לתושבים לדווח במהירות ולקבל מענה מקצועי."

סיכום: "הרבה עבודה, אבל יש תקווה"

בסיום הישיבה, סיכמה קטי פיאסצקי את התחושה המשותפת לכל הנוכחים: "יש לנו הרבה עבודה לפנינו, אבל אני אופטימית. אנחנו נמשיך לפעול, לשפר ולוודא שבעלי החיים בעיר יקבלו את הטיפול שמגיע להם." הודגש הצורך בתיאום ציפיות ובניית פתרונות ריאליים לשיפור מהיר של מצב בעלי החיים בעיר. כל הנוכחים הפנימו את הבעיות הקיימות והעלו הצעות פרקטיות שידונו לעומק במפגש הבא. צריך להתמקד בפתרונות קצרי טווח ולתכנן במקביל גם תוכניות רחבות יותר לשנים הבאות.