״ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת (בראשית כד,טו)״

כאשר אליעזר עבד אברהם הגיע אל באר המים מחוץ לעיר, התפלל אל ה', שיזמן לו את בת-זוגו של יצחק. תפילתו נענתה במהירות מופלאה: "ויהי הוא טרם כילה לדבר, והנה רבקה יוצאת".

המדרש אומר על כך: "שלושה הם נענו במענה פיהם: אליעזר עבדו של אברהם ומשה ושלמה". גם אצל משה רבנו, בעת מחלוקת קורח, נאמר: "ויהי ככלותו לדבר… ותיבקע האדמה". וכן אצל שלמה המלך, בחנוכת בית-המקדש, כתוב: "וככלות שלמה להתפלל אל ה', והאש ירדה מן השמים".

ההשוואה הזאת בין אליעזר, העבד הגוי, לבין צדיקי-עולם כמשה ושלמה, מעוררת תמיהה – איך אפשר לחבר אותו עם משה רבנו ושלמה המלך?!

יתרה מזאת: אצל אליעזר אנו מוצאים יתרון אף על משה ושלמה, שכן תפילתם נענתה רק אחרי שכילו לבקשה, ואילו משאלתו של אליעזר ניתנה לו "טרם כילה לדבר"!

יש לומר, שמהירות מילוי המשאלות לא באה לבטא כל-כך את מעלת המתפללים, אלא את חשיבות תוכנן של התפילות. העובדה שתפילותיהם של אליעזר, משה ושלמה נענו מיד, מבטאת את החשיבות הגדולה של התפילות הללו ושל הנושאים שעליהם ביקשו.

שלוש התפילות הללו עסקו בהשראת הקדושה האלוקית בשלושה מישורים שונים – בעולם, באדם ובתורה.

שלמה המלך התפלל על השראת השכינה בעולם – בבית-המקדש. זה היה המקום שבו שרתה השכינה בגלוי, עד שמושגי המקום התבטלו לחלוטין לפני האין-סופיות של הקדושה. הדבר הזה בא לידי ביטוי בדברי חז"ל: "מקום הארון אינו מן המידה" – ארון-הקודש, שאורכו היה אמתיים וחצי, בעצם לא תפס מקום, שכן כאשר מדדו משני צידיו עד הקירות, נתקבל הרוחב המלא של המקדש.

משה רבנו התפלל על השראת השכינה באדם – תפילתו הייתה, שיתגלה לעין-כול שהקב"ה מגלה את רצונו באמצעות נביאיו הקדושים. קורח ועדתו חלקו על נבואת משה, ומשה התפלל לקב"ה שיוכיח לכולם כי הנבואה היא אמת וכי "הא-ל מנבא את בני-האדם" (כלשון הרמב"ם).

תפילתו של אליעזר הייתה על השראת השכינה בתורה. חז"ל מציינים את מעלת דבריו של אליעזר על תורתם של בני-ישראל, ולכן התורה אף האריכה בתיאור סיפורו ומזה למדו ש"יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". מוסבר על כך, שאליעזר, שעסק במציאת זיווגו של יצחק, הניח את היסוד לתורה ולמצוותיה.

מהות התורה היא החיבור בין חכמתו של הקב"ה לבין שכלו הגשמי של אדם. חיבור מעין זה היה בנישואי יצחק ורבקה – הוא היה "עולה תמימה", טהור וקדוש, עד שנאסרה עליו היציאה מארץ-ישראל9; היא באה מחוץ-לארץ, ממשפחה של רשעים. החיבור של שניהם היה חיבור בין רוחניות לגשמיות, בדוגמת ההתחברות של הקדושה האלוקית עם התורה שלומד אדם גשמי.

בגלל עניינו המיוחד של יצחק אבינו, שמידתו היא מידת הגבורה, דבר שרומז ל'תגבורת החיות', זכה אליעזר, שעוד "טרם כילה לדבר" – נענתה תפילתו.

מאת הרבי שליטא מלך המשיח מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כ.

כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא.אמרו חכמים: שלוש עבירות נפרעים עליהם מן האדם בעולם-הזה ואין לו חלק לעולם הבא: עבודה-זרה, גילוי-עריות ושפיכות דמים – ולשון-הרע כנגד כולם.

מקובל לחשוב כי לשון-הרע פירושה עלילת דברי שקר ואילו כאשר הדברים הם אמיתיים הם מותרים. לאמיתו של דבר זוהי טעות גדולה. דווקא דיבורים אלו שהם אמת נקראים בפי חכמינו לשון-הרע. ואילו המדבר דברי עלילה וכזב נקרא בשם "מוציא שם רע" וזהו חטא חמור יותר.

מסופר בגמרא על רבי אלכסנדרי שהכריז בשוק העיר: "מי רוצה חיים!". מיד נאספו סביבו המון רב בחשבם שברשותו תגלית חדשה ; סם או תרופת פלא שבכוחם להאריך את חיי האדם. ענה להם רבי אלכסנדרי בפסוק: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". בכח שמירת הלשון להאריך את חיי האדם.