זה קרה לפני חמש שנים זמן קצר אחרי שספר הביכורים שלו יצא לאור. "גננת שהכרתי שאלה אם אוכל להגיע לגן להקריא את ספר הילדים החדש שהוצאתי ששמו 'בלי איה, גאיה, חיה, שמעיה או פפיה'", מספר הסופר עוז בן יצחק. "זה היה נראה לי נחמד והשבתי בחיוב. הפעילות היתה מקסימה והגננת המליצה עליי בקבוצת וואטס אפ של הקולגות שלה. ההיענות היתה ממש מפתיעה. מאז בכל יום שישי אני מגיע לגני ילדים, ספריות, מתנ"סים ובתי ספר ומקיים בהתנדבות מלאה פעילות שעת סיפור".

הוא בן 54, תושב ראשון לציון, נשוי ואבא לשלוש בנות. במשך 24 שנים היה עיתונאי ועורך ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". בתפקידו האחרון היה העורך הראשי של "ידיעות תל אביב". לפני תשע שנים החליט לעזוב את התחום ומאז הוא עובד באגף הספורט בהסתדרות.

ספר הביכורים שהוציא זכה להצלחה גדולה ולפני כחודשיים יצא ספר הילדים החדש שלו, "איכסה, פיכסה, איכסה!", שעוסק בסרבנות אכילה וגם הוא יצא בהוצאת "עם עובד". בין לבין, היה שותף לכתיבת הספר "מהפכה של שמחה", שעוסק בתולדות הזמר הים תיכוני, וכתב פרק על בן שכונתו, הזמר זהר ארגוב ז"ל.

לכתוב ספרי ילדים זה חלום ילדות?

"תמיד היה לי חלום לכתוב, אבל לא היה לי זמן", הוא משתף. "עיתונאי עובד    24/7. זה מקצוע שיש בו הרבה מאוד סיפוק והתרגשות, אבל הוא מאוד תובעני. אחרי שעזבתי את התחום החלטתי להגשים את אותו חלום ילדות ולשמחתי הגדולה הספר זכה להצלחה גדולה, קיבל ביקורות מצוינות והומלץ על ידי משרד החינוך לילדי הגנים".

הופתעת?

"רציתי שהספר יצליח, אבל לא צפיתי את זה. מרגש מאוד לדעת שאוהבים את הסיפור, שהילדים והילדות מזדהים עם הדמויות והתוכן ושהביקורות מחמיאות. זה ממש לא ברור מאליו".

מהרגע שהחל לקיים פעילות שעת סיפור בהתנדבות ביקר במאות גנים. מנתניה בצפון עד אשקלון בדרום.

בימים אלה, עם צאת ספרו השני "איכסה, פיכסה, איכסה!", שעוסק בסרבנות אכילה בצורה משעשעת וזכה לביקורות מצוינות, הוא מקיים את הפעילות בכל יום שישי, לעיתים במספר גנים באותו יום.

ספר על הפעילות.

"היא מתקיימת בימי שישי ונמשכת כחצי שעה. הפעילות מאוד קלילה וחשוב לי במסגרתה להעביר מסר למשתתפים. אני מקיים דיון לפני הקראת הסיפור סביב נושא סרבנות אכילה, שואל את המשתתפים שאלות, מאתגר אותם ובסיום הקראת הסיפור אני מספר להם על הליך הוצאת הספר, הכתיבה, האיורים, בחירת הדמויות ועוד. בסיום הפעילות, שבה הילדים והילדות לוקחים חלק פעיל, אני מחלק להם את איורי הספר בשחור לבן והם מקיימים שעת יצירה. אין דבר יותר מרגש מלשמוע ילדים צוחקים מסיפור. מבחינתי, זה מדד לכך שהשפה, החריזה והתוכן דיברו אליהם והם הזדהו איתו".

ספר לי על תגובה מיוחדת שנחקקה בזיכרונך.

"וואו, יש כל כך הרבה. תמיד מרגש, בכל פעם מחדש, לקבל תגובות מהורים שכותבים לי 'הספר הזה ממש נכתב על הבן/הבת שלי'. מאז שיצא הספר החדש אני מקבל הודעות מהורים שכותבים לי שבזכות הספר הילד או הילדה הסכימו לטעום מאכל חדש. זה מרגש לגלות כמה השפעה יכולה להיות לספר".

במשך שנים הוא היה עיתונאי, תחקירן, עורך וסיקר במשך שנים ארוכות את תחום הפלילים והמשפט.

תנסה להסביר איך כתב פלילים שמכסה תחום כל כך קשוח ותובעני הופך בסופו של דבר לסופר ילדים.

"אני לא רואה סתירה בין הדברים. נכון, סיקרתי תחום קשוח שלא קל לסיקור בגלל הסיכונים, המראות הקשים והמסוקרים המפוקפקים. אחרי שעזבתי את עולם התקשורת רציתי לכתוב ספר על מעלליה של בת הזקונים שלי, יהלי. היא ילדה מאוד מצחיקה וחכמה שנהגה לצעוק 'איה' בכל פעם שנדרשה להבריש את השיער או לגזוז את הציפורים ועוד. זה הצחיק אותי. היא היתה מדברת בחרוזים והיה ברור שהיא משחקת משחק כי בסופו של דבר היא היתה מסכימה לבצע את המטלות. לשמחתי, הוצאת עם עובד קיבלה את הספר, הוא יצא לאור והקוראים מאוד אהבו אותו".

זה מה שהוביל אותך לכתוב את ספר הילדים שני?

"כן. הספר החדש עוסק בסרבנות אכילה. כילד לא הייתי אכלן גדול וחשבתי שזה נושא טוב לספר ילדים. בהמשך, במסגרת פעילות שעת סיפור, נחשפתי להיקף תופעת הסרבנות. לא פעם נכחתי בגנים בשעה שהצוות חילק כריכים לילדים והילדות. חלקם סירבו לאכול את הכריך. הם השמיעו תירוצים מופרכים שהצחיקו אותי. אני חושב שכמעט בכל בית מתמודדים עם סרבנות אכילה. יש ילדים שסולדים בגלל המרקם, חלקם בגלל צבע, אחרים בגלל ריח. ככה בעצם נולד הספר 'איכסה, פיכסה, איכסה!'".

גיבורת הספר, סבתא מזל, היא בעצם אמא שלך.

"נכון. אימי האהובה היא השראה. אישה חמה, אוהבת, דואגת ובשלנית נהדרת. עד היום היא רודפת אחרי הנכדים, הנינים וגם אחריי כדי שנאכל ממטעמיה", הוא צוחק. "החלטתי להקדיש לה ולכל הסבתות, הדודות וגם לחמותי טינה ז"ל את הספר. היא לא ידעה שהיא גיבורת הספר החדש עד היום שבו הוא הודפס. בבית הדפוס היא ואבי יצחק גילו את זה בפעם הראשונה. כמובן שהם התרגשו עד דמעות והתקשו להאמין".

לא מדגדג לך לכתוב גם ספרים למבגרים?

הוא צוחק. "התפרצת לדלת פתוחה. סיימתי ממש לאחרונה לכתוב יחד עם חברי יעוז סבר רומן מתח שמבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש בתל אביב בתחילת שנות ה-70'. עבדנו על זה 4 שנים. זו עבודת תחקיר ממושכת על פרשת רצח מזעזעת, ממש חולנית, שלא פוענחה. הסיפור חריג מאוד, יוצא דופן. אני יכול לגלות שעבודת התחקיר המקיפה אפשרה לנו להצביע על חשוד שבסבירות גבוהה מאוד ביצע את הרצח".

איך אפשר להזמין אותך לפעילות שעת סיפור?

"ניתן ליצור איתי קשר דרך הרשתות החברתיות בפייסבוק ובאינסטגרם או לשלוח לי מייל לכתובת: [email protected]".