בעידן שבו המציאות הישראלית מתאפיינת באי־ודאות, מתחים ביטחוניים ואתגרים חברתיים, יש מי שמאמין כי דווקא התרבות היא זו שיכולה לחבר, לאחות ולתת תקווה. אחד האנשים הבולטים שמובילים את הגישה הזו הוא יוסי וולף חצבאני, מנכ״ל רשת מועדוני התרבות FRIENDS מבית ההסתדרות הכללית.
חצבאני, אב לתאומים המתגורר עם בן זוגו בראשון לציון, רואה בעשייה התרבותית שלו לא פחות משליחות. עבורו, תרבות אינה רק בידור – אלא כלי עמוק לבניית חברה, חיזוק קהילות ושמירה על הרוח הישראלית, גם ואולי בעיקר בתקופות קשות.
ישבנו איתו לשיחה פתוחה על מצב התרבות בישראל, על האתגרים וההזדמנויות, ועל הדרך שבה רשת FRIENDS מצליחה לגעת בעשרות אלפי ישראלים מדי חודש.
“ציונות תרבותית – לא סיסמה, אלא דרך חיים”
רשת FRIENDS, מסביר חצבאני, נולדה מתוך חזון ברור של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. “מדובר ביוזמה שנועדה להביא תרבות איכותית לכל אדם, בלי קשר למצבו הכלכלי. אנחנו מדברים על הנגשה אמיתית – לא רק במחיר, אלא גם בפריסה גיאוגרפית ובמגוון התכנים”.
לדבריו, המושג “ציונות תרבותית” מלווה את הרשת מיום הקמתה. “זה אומר לקחת אחריות על הרוח של החברה הישראלית. לאפשר לכל אחד ליהנות מהצגה, מופע, סרט או הרצאה – בלי שזה יהפוך להוצאה כבדה. זו תפיסה ערכית עמוקה”.
אחת הנקודות שמבדילות את FRIENDS משאר גופי התרבות בישראל היא העובדה שמדובר במלכ״ר. “אנחנו לא פועלים מתוך שיקולי רווח”, מדגיש חצבאני. “ההסתדרות רואה בנו משאב חברתי, ולכן מעניקה לנו גב רחב שמאפשר לנו לפעול בצורה אחרת – עם יותר גמישות, יותר רגישות לקהל, ויותר יכולת ליזום”.
הגישה הזו באה לידי ביטוי גם במחירים הנמוכים יחסית, וגם בבחירת התכנים, שנעשית מתוך הקשבה אמיתית לקהלים שונים – צעירים, מבוגרים, משפחות וילדים.כאשר הרשת הוקמה לפני כארבע שנים, היא החלה עם חמישה אולמות בלבד. כיום, מדובר כבר בכ-30 אולמות הפזורים ברחבי הארץ – מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.״הצמיחה הייתה מהירה מאוד, אבל לא מפתיעה”, אומר חצבאני. “אנחנו מקבלים פניות מערים רבות שרוצות להצטרף. זה מוכיח עד כמה הצורך בתרבות נגישה הוא אמיתי ועמוק”.
לדבריו, לא מדובר רק במספרים, אלא בשינוי תפיסתי. “אנשים מבינים שתרבות היא חלק בלתי נפרד מאיכות החיים שלהם”.
הקהילה במרכז
אחד העקרונות המרכזיים של FRIENDS הוא שיתוף הקהילה. “אנחנו לא קובעים מלמעלה מה יקרה בכל אולם”, מסביר חצבאני. “אנחנו עובדים עם הקהילות המקומיות, מקשיבים להן, בוחנים את הצרכים והטעמים שלהן”.כך נוצר שילוב ייחודי בין אמנים ותיקים לאמנים צעירים, בין מופעים קלאסיים לחדשניים, ובין הפקות מקור לאירועים מוכרים. “לפעמים אנחנו מגלים מגמות חדשות דרך הקהל עצמו – וזה מרתק”. אחת היוזמות הבולטות בתקופה האחרונה היא “סינמה FRIENDS” – מיזם שמאפשר צפייה בסרטי קולנוע בעלות סמלית של 10 שקלים בלבד. המיזם נולד על רקע מבצע “שאגת הארי” והמצב הביטחוני שהגביל יציאה מהבית.
“הבנו שאנשים צריכים תרבות גם כשהם בבית”, אומר חצבאני. “התגובות היו מדהימות – מאות כרטיסים נמכרו תוך זמן קצר. זה הראה לנו עד כמה יש רעב לתוכן איכותי”.המציאות הישראלית, כפי שמדגיש חצבאני, מחייבת גמישות. “אנחנו כל הזמן מתאימים את עצמנו. אם צריך לדחות אירועים – נדחה. אם צריך לעבור לפורמט אחר – נעשה זאת”. כך למשל, חגיגות יום ההולדת של הרשת שתוכננו לחודש מאי נדחו, ובמקומן מתוכננים כעת אירועים חדשים, בהם פסטיבל סרטי ילדים בסוף אוגוסט ומופעי חורף רחבי היקף.
“התרבות היא צורך בסיסי”
אחד המסרים המרכזיים שחצבאני מבקש להעביר הוא שתרבות אינה מותרות. “אנחנו שומעים את זה שוב ושוב מהקהל – אנשים צריכים את זה. זה נותן להם רגע של נשימה, של השראה, של חיבור”.לדבריו, גם ילדים וגם מבוגרים מגיבים בהתלהבות לתכנים. “זה לא משנה אם זו הצגה, סרט או מופע מוזיקלי – התרבות נוגעת בכולם”.
מבט קדימה
הרשת לא מתכוונת לעצור. בקרוב צפוי להיפתח אולם חדש בבית שאן, ויש תוכניות להתרחבות נוספת בערים נוספות. ״אנחנו רואים את עצמנו גדלים משמעותית בשנים הקרובות”, אומר חצבאני. “כיום נמכרים מעל 40 אלף כרטיסים בחודש, ואנחנו שואפים להכפיל ואף לשלש את המספר הזה”.
האתגר הגדול של עולם התרבות
לצד ההצלחות, חצבאני לא מתעלם מהקשיים. “עולם התרבות הוא הראשון שנסגר והאחרון שנפתח. האמנים, המפיקים וכל אנשי הבמה – הם אלה שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר”.הוא קורא למציאת פתרונות מערכתיים: “אנחנו חייבים מתווה כלכלי שיתמוך בעולם התרבות. זו לא רק פרנסה – זו הנשמה של החברה שלנו”.
בסיום השיחה, חוזר חצבאני לערכים שמובילים אותו. “בסופו של דבר, אנחנו כאן כדי לתת תקווה. ליצור רגעים של שמחה, של חיבור, של משמעות”.במציאות מורכבת כמו זו של ישראל, יוזמות כמו FRIENDS מוכיחות שתרבות יכולה להיות הרבה יותר מבידור – היא יכולה להיות גשר, עוגן, ואפילו מקור של כוח.“אם נצליח לגרום לאנשים לחייך, להתרגש, ולהרגיש חלק ממשהו גדול יותר – עשינו את שלנו”.