"ואת משפטי תעשו, ואת חקתי תשמרו ללכת בהם, אני ה' אלקכם. ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם, וחי בהם, אני ה'".

פסוקים הללו טומנים בחובן תובנות רבות, וביניהם שלוש שאלות:
א. מה ההבדל בין חוקים למשפטים?
ב.מה פרוש "וחי בהם"?
ג. מדוע "אני ה'" חותם את הפסוק?

תשובה א.
משפטים- אלו מצוות שאנו מבנים את טעמם, השכל מחייבם,שאם לא היו כתובים,ראוי היה שיכתבו, כגון לא תגנוב, לא תרצח, עבודה זרה, גילוי עריות וכו"
חוקים- אלו מצוות שאין להם הסבר רציונלי, וטעמם נסתר מאיתנו כגון פרה אדומה שעטנז.

תשובה ב.
צמד המילים "וחי בהם" צופנות בחובן תובנות מחשבתיות והלכתיות רבות משמעות. ביטוי זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך, ונדון רבות בספרות התורנית, לדוגמא ביחזקאל כ' י"א:" ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם."

כל מצוות התורה הכוללים גם חוקים(שטעמם נעלם) וגם משפטים(שטעמם מובן) הם מערכת מופלאת מושלמת, התפורה במיוחד עבורנו, שמנתבת את האדם לחיים מאוזנים ומאושרים בזוגיות, במשפחה עם חברים בלימודים בעבודה והיכן לא?
לכן כביכול הקב"ה פונה אילינו: אתם רוצים לחיות נכון וטוב? אני שבראתי את העולם וגם אתכם, אומר לכם אך ורק "וחי בהם" ע"י שמירת חוקותי ומשפטי!

תורתנו תורת חיים לא רק בעולם הזה, אלא גם בעולם הבא כמו שמסביר האבן עזרא:" רק ילך אחר אלוקנו ולא יסור ממנה ימין ושמאל, וישמור המצוות אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם בשני העולמות"(= העולם הזה והעולם הבא)

מהי דרגת "החי בהם" שאדם יכול לזכות?
הרמב"ן מדרג זאת ע"פ רמת קיום המצוות של האדם.

דרגה ראשונה:אדם שמקיים מצוות לא לשם שמים, הרי הוא זוכה ל"חי בהם" כפשוטם, נהנה מהעולם הזה.וזה לשונו: "ודע כי חיי האדם במצות, כפי הכנתו להם. כי העושה המצות שלא לשמן, על מנת לקבל פרס, יחיה בהן בעולם הזה ימים רבים בעושר ובנכסים ובכבוד

דרגה שניה:אותם אשר מתעסקין במצות, על מנת לזכות בהן לעולם הבא, שהם עובדים מיראה, זוכים בכוונתם להינצל ממשפטי הרשעים, ונפשם בטוב תלין"

דרגה שלישית: "והעוסקין במצוות מאהבה, כדיו וכראוי, עם עסקי העולם הזה….יזכו בעולם הזה לחיים טובים כמנהג העולם, לחיי העולם הבא, זכותם שלמה שם"

דרגה רבעית: "והעוזבים כל עניני העולם הזה ואינם משגיחים עליו, כאילו אינם בעלי גוף,וכל מחשבתם וכוונתם בבוראם בלבד כענין באליהו, בהדבק נפשם בשם הנכבד,יחיו לעד בגופם ובנפשם כנראה בכתוב באליהו,כידוע ממנו בקבלה,וכמו שבא במדרשים בחנוך ובבני העולם הבא העומדים בתחיית המתים."

הסבר נוסף ל-"וחי בהם" מוסבר. בתוספתא:
"לא ניתנו מצוות לישראל אלא לחיות בהן, שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. וחי בהם- ולא שימות בהן. אין כל דבר עומד בפני פקוח נפש,חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים."

כלומר ערך החיים הוא ערך עליון, ולכן במקרה של פיקוח נפש עוברים על כל מצוות התורה כולל חילול שבת ואכילת בשר נבלות וטריפות
חוץ משלוש עבירות חמורות:
א. עבודה זרה
ב. גילוי עריות
ג.שפיכות דמים

היבט נוסף וחשוב של "וחי בהם" מפורש בתורת החסידות. אדם צריך להגיע לדרגה כזו שקיום תורה ומצוות היא מהות החיים שלו, וכל השאר זה רק אמצעי לכך. כפי שדג חי בתוך מים, ואם יצא ליבשה ימות,כך צריך יהודי לחוש "וחי בהם" שהתורה היא מקור החיים שלו, ובלעדי תורה, החיים לא נחשבים כחיים ממש.

תשובה ג: הפסוק חותם :"אני ה'" אומר רש"י: " נאמן לשלם שכר". המדרש אומר שכל דבר המסור ללב נאמר בו "אני ה'",לפעמים כאזהרה לאדם שלא יחטא, ולפעמים לקבלת שכר.
האברבנל פירש שהחתימות מדגישות שחובה לקיים את המצוות, לא בגלל שהשכל האנושי בעצמו קובע ומבין שצריך לקיים דבר זה, אלא מפני שהקב"ה קבע כיצד להתנהג.

שבת שלום