עבור מרבית הישראלים, ביקור ב־היכל הקרח חולון הוא בילוי מהנה של שעה או שעתיים — מחליקים על הקרח, נופלים, קמים, צוחקים ומצלמים סרטונים לרשתות החברתיות. אבל מאחורי החוויה הכיפית שמכירים המבקרים, מסתתר עולם מורכב של טכנולוגיה, תחזוקה, ניהול ואנשים שעובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהקרח יישאר מושלם בכל רגע נתון.

במדינה שבה הקיץ מגיע בקלות ל־35 מעלות ויותר, החזקת משטח קרח מקצועי אינה דבר מובן מאליו. ובכל זאת, במשך יותר מעשור, היכל הקרח בחולון מצליח לעשות בדיוק את זה ולהפוך לאחד ממוקדי הבילוי והספורט המובילים בישראל.

מאז פתיחתו, יותר מ־2.5 מיליון מחליקים כבר עלו על הקרח. אם מחשיבים גם הורים, מלווים וצופים, מדובר בכ־4 עד 5 מיליון מבקרים שעברו בשערי ההיכל. לצד הציבור הרחב, המקום הפך גם לבית מקצועי עבור מאות ספורטאים.

יהורם צרפתי, נציג הבעלים של ההיכל, חושף בראיון מיוחד את מה שמתרחש מאחורי הקלעים.

רוב האנשים מגיעים להיכל לשעה של בילוי. מה הם לא יודעים על מה שקורה מאחורי הקלעים?

“רוב המבקרים רואים את הקרח המושלם ואת החוויה, אבל מאחורי זה עומד מתקן מורכב שעובד כמעט ללא הפסקה — 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. היות ומדובר בקרח אמיתי, אין לנו את הפריבילגיה לתקלות או להפסקות חשמל. כדי לשמור על הקרח ברמה מקצועית גבוהה צריך תחזוקה רציפה, ציוד מתקדם וצוות מקצועי.”

לדבריו, האחזקה השוטפת של ההיכל כרוכה בעלויות גבוהות במיוחד. מערכות הקירור, החשמל, התחזוקה השוטפת והציוד הייעודי מייצרים הוצאות של מאות אלפי שקלים מדי חודש גם בתקופות קשות.

“גם בקורונה וגם בתקופות מלחמה, העלויות לא באמת נעצרות,” הוא מסביר. “הקרח חייב להישמר.”

העובדה הזו לבדה ממחישה עד כמה מורכב לנהל היכל קרח בישראל — מדינה שבה קרח הוא כמעט מותרות אקלימיות.

מהו האתגר הגדול ביותר בניהול היכל קרח בישראל, במיוחד כשבחוץ חם כל כך?

“מעבר לאתגר הטכני, אחרי יותר מעשור של פעילות אנחנו עדיין מקפידים שההיכל ייראה כאילו נפתח אתמול. השירות, הניקיון וחוויית הלקוח חשובים לנו לא פחות מאיכות הקרח.”

המשמעות היא תחזוקה בלתי פוסקת לא רק של הקרח, אלא של כל מעטפת החוויה: קופות, ציוד, אזורי המתנה, תאורה, בטיחות ושירות.

כמה אנשים עובדים כדי לאפשר יום פעילות רגיל?

“בין 20 ל־40 עובדים. כל אחד מהם הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה שהמבקרים מקבלים.”

מאחורי כל כרטיס שנמכר, כל זוג מחליקיים שמותאם למידה וכל משטח שנשמר חלק ובטוח, יש צוות גדול שעובד בסנכרון מלא.

אבל הסיפור של ההיכל אינו רק טכני או תפעולי. במידה רבה, מדובר גם בסיפור אנושי.

אתה יודע להחליק על הקרח?

צרפתי מחייך. “ביום הולדתי ה־55 הפתיעו אותי והעלו אותי לראשונה בחיי על הקרח, בליווי המאמן אדי. מאז עדיין לא חזרתי לקרח, אבל אחרי הקיץ אני מתכנן להתחיל ללמוד בצורה מסודרת.”

היכל הקרח אירח לאורך השנים גם לא מעט ידוענים. בין המבקרים היו נועה קירל, אנה זק, מיכל הקטנה, וגם אאוחניה סוארס המוכרת בישראל כחסמין מהסדרה כמעט מלאכים.

מי האנשים הכי מפורסמים שהחליקו אצלכם?

“לאורך השנים הגיעו כמעט כל כוכבי הילדים בישראל, עשרות משפיענים ויוטיוברים מהמובילים בארץ.” אלא שמעבר לסלבריטאים, יש סיפורים אחרים שמרגשים הרבה יותר.

היכל הקרח הוא מקום שלא רק מחליקים בו גם מתאהבים?

“לגמרי,” אומר צרפתי.

היו אצלכם הצעות נישואין על הקרח?

“לא מעט. אבל הדבר שאני הכי אוהב לספר הוא שההיכל יצר ארבעה זוגות של עובדים שהכירו כאן, התחתנו והקימו משפחות. היום כבר יש ארבעה ילדים ‘של ההיכל’. מבחינתי זה הרבה יותר מסתם מקום עבודה.”

זה אולי הסיפור שממחיש בצורה הטובה ביותר את התרבות הארגונית שנבנתה במקום.

מה הסוד לכך שעובדים נשארים כאן שנים?

“הצלחנו לבנות צוות שהוא ממש משפחה. רבים מהמנהלים התחילו כאן כעבודת קיץ בתקופת התיכון, המשיכו בזמן השירות הצבאי ולאחר מכן גם כסטודנטים.” הוותק הממוצע של אנשי הליבה במקום נע בין 10 ל־13 שנים. נתון חריג במיוחד בענף הבילוי והשירות.

ועכשיו לקרח עצמו.

כמה טונות של קרח יש במשטח?

“כ־90 טון של קרח באופן קבוע.”

כן 90 טון.

ומה הטמפרטורה?

“במתחם עצמו הטמפרטורה נעה בין 12 ל־20 מעלות, בהתאם לעונות השנה, ואילו על משטח ההחלקה עצמו הטמפרטורה היא כ־6–7 מעלות.”שמירה על תנאים כאלה בישראל מחייבת מערכות קירור מתקדמות במיוחד.

איך שומרים על הקרח מושלם?

“כל שעתיים בשעות הפעילות מתבצעת השטחה וניקוי של המשטח באמצעות הזמבוני.”הזמבוני, רכב ייעודי לתחזוקת משטחי קרח, הוא אחד הכלים המזוהים ביותר עם עולם ההחלקה.השנה התחדש ההיכל בזמבוני חדש, שהגיע היישר מ־אולימפיאדת החורף מילאנו-קורטינה 2026.מעבר לבילוי ולפנאי, ההיכל ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות ענף ההחלקה בישראל.כשנפתחה הפעילות בארץ, היו רשומים רק 14 ספורטאים בהחלקה אמנותית. כיום מתאמנים בהיכל כ־600 ספורטאים.מדובר בקפיצה עצומה.

מה הכי מרגש אותך לקראת חגיגות יום ההולדת של ההיכל?

“אנחנו גאים בכך שהפכנו לאטרקציית הקרח המובילה בישראל. אנשים מגיעים אלינו מכל הארץ כדי להחליק, וזה לא מובן מאליו במדינה כמו ישראל.”לצד הגאווה, יש גם תוכניות לעתיד.

מה התוכניות קדימה?

“בשיתוף עיריית חולון נבחנת האפשרות להשיק פיילוט ייחודי שבמסגרתו תלמידי כיתות ו’ ילמדו החלקה על הקרח כחלק מפעילות בתי הספר.”הרעיון, לדבריו, הוא להפוך את ההחלקה לחלק מעולם החינוך והספורט העירוני, בדומה ללימודי שחייה.החזון הזה מתחבר ישירות גם לתפיסת האחריות החברתית של ההיכל.

עד כמה חשובה לכם התרומה לקהילה?

“מעבר להיותנו אטרקציית בילוי, חשוב לנו להיות מקום שמעניק לקהילה ערך באמצעות ספורט, חינוך וחוויות משותפות.”ההיכל פועל בשיתוף גופים קהילתיים, עמותות ויוזמות פילנתרופיות, אם כי חלק גדול מהעשייה הזו נעשה הרחק מאור הזרקורים.“אני מאמין במתן בסתר,” מדגיש צרפתי. “העשייה חשובה יותר מהחשיפה.”

לקראת סיום, ביקשנו ממנו לבחור רגע אחד מכל השנים.

אם היית צריך לבחור רגע אחד?

“קשה לבחור רגע אחד.” הוא עוצר לרגע, ואז מוסיף: ״אני הכי גאה בכך שהצלחנו להפוך את היכל הקרח למותג ארצי בזכות מקצועיות, התמדה וצוות מדהים.”

ולבסוף, נשאלת השאלה החשובה ביותר.

מה היית רוצה שכל מבקר ייקח איתו הביתה?

“שייצא עם חיוך, עם חוויה בלתי נשכחת ועם רצון לחזור שוב. מבחינתי, זה המדד האמיתי להצלחה.”

אולי זו בדיוק הסיבה שהיכל הקרח חולון הפך להרבה יותר מאטרקציה. הוא לא רק מקום לברוח אליו מהחום הישראלי אלא מקום שמייצר זיכרונות, חלומות וקשרים אנושיים שנשארים הרבה אחרי שהקרח נמס.