מטה הבחירות של "תנועת אחי" מריח מצבע טרי. בין ארגזי פליירים לפעילים נמרצים שמתרוצצים עם טלפונים, יושב הרב יובל אלימלך. החליפה המוקפדת והפנים מאירות הפנים מסגירות את עברו כמחנך וכמנהל בית ספר אהוב, אבל המבט בעיניו משדר נחישות של איש פוליטי שיודע שהוא יוצא לקרב של חייו.

עד לפני חודשים ספורים, השם "יובל אלימלך" היה מוכר בעיקר בקרב הורים ותלמידים, שראו בו מגדלור של חינוך, סבלנות וראייה פדגוגית מתקדמת, הוא נחשב בתחומו למספר אחד. את זה כולם יודעים, לא רק בנתיבות אלא שמעו יצא בכל הארץ.

אולם, קריאה אחת של מורו ורבו, הרב החיד"א אברג'ל, טרפה את הקלפים. המפלגה החדשה שהוא עומד בראשה, "תנועת אחי", מסמנת קו שונה לחלוטין מזה של המפלגות החרדיות הקלאסיות.

תנועת אחי מדברת בגלוי על הקמת מוסדות ממלכתיים-חרדיים (ממ"ח), על שילוב בלימודי ליבה, על חובת גיוס לצעירים שאינם יושבים באוהלה של תורה, ועל דאגה יומיומית ל"אזרח הקטן", זה שנופל בין הכיסאות של הבירוקרטיה הישראלית.

הרב אלימלך, בוא נתחיל מהסוף. אתה מנהל בית ספר עשרות שנים, איש חינוך בכל רמ"ח איבריך. מה לאדם כמוך ולביצה הפוליטית?

"השאלה הזו מנקרת גם בי כשאני קם בבוקר," הוא מחייך. "האמת היא שמעולם לא תכננתי להיות פוליטיקאי. ראיתי את העתיד שלי בין כותלי בית הספר, בטיפוח הדור הבא, בהסתכלות לתוך העיניים של התלמידים שלי ובמתן כלים לחיים. אבל אז הגיעה הקריאה מהרב החיד"א אברג'ל. הרב ראה, בראייתו ארוכת הטווח והעמוקה, שהחברה שלנו ניצבת על פי תהום. הוא קרא לי אליו ואמר: 'יובל, להציל כיתה אחת זה חשוב, אבל אנחנו צריכים להציל דור שלם. אי אפשר לעשות את זה בלי להחזיק בהגה'. כשהרב מצווה, אתה לא שואל שאלות. עזבתי מפעל חיים מתוך הבנה שהפוליטיקה היא לא מטרה, אלא כלי עבודה חיוני. אם אנחנו לא נהיה שם כדי לדאוג לציבור שלנו – אף אחד אחר לא יעשה את זה."

אבל יש כבר נציגות חרדית, יש את ש"ס, יש את יהדות התורה. למה צריך את "תנועת אחי"? מה אתם מביאים שהם לא?

"אני רוחש כבוד רב למפלגות הקיימות, אבל המציאות השתנתה, והן נשארו מאחור," הוא משיב בטון שקול אך תקיף. "המפלגות הוותיקות עושות את העבודה שלהן והכל בסדר, גם הרב החיד"א אמר בכנס ההשקה שאין לנו עניין לפגוע בהן והלוואי והן יצליחו והרבה. אבל מה עם כל השאר? מה עם עשרות אלפי המשפחות החרדיות שרוצות לצאת להתפרנס בכבוד ולא רוצות לחיות בעוני? מה עם הצעירים שלא מצאו את מקומם במסגרת הקלאסית ומוצאים את עצמם ברחוב? מה עם ציבור המושבים שאף אחד לא רואה אותם? מה עם כל 'עמך' בית ישראל, שרוצה בשורה אמיתית, רוצה שיכבדו אותו ואת הדעות שלו איתן הוא הגיע מבית אבא? תנועת אחי קמה כדי לתת בית לאזרח השקוף. זה לא רק הציבור החרדי-מודרני או העובד, זה כל אזרח קטן בישראל שמרגיש שהמערכת דורסת אותו. אנחנו מביאים גישה שאומרת: תורה ודרך ארץ, רוחניות לצד אחריות מעשית וכלכלית. ובעיקר אנחנו מדברים על העמךשבשדות שלא מעניינים אף אחד, כמו ציבור המושבים, הציבור האתיופי ועוד ועוד"

"מי שיושב ולומד תורה באמת, יומם ולילה – הצבא לא צריך אותו שם, והעם ישראל זקוק לתורתו שתגן עלינו. אבל מי שלא? מי שמסתובב בכיכרות, מי שיושב בבתי קפה, מי שנשר מהמסגרת – צריך להתגייס. רק כך נציל את עולם התורה ונכבד את חיילנו היקרים".

הזכרת את נושא החינוך. "תנועת אח"י" חרטה על דגלה הקמת בתי ספר ממלכתיים-חרדיים (ממ"ח) ושילוב לימודי ליבה. ברחוב החרדי, יש כאלה שהמילים האלה נחשבות לטאבו. איך אתם מתמודדים עם הביקורת?

"הביקורת נובעת מפחד טבעי משינוי, ואני מבין אותה. אבל בוא נסתכל על המציאות נכוחה: אלפי הורים מחפשים כיום מסגרות שבהן הילדים שלהם יקבלו חינוך חרדי טהור, על טהרת הקודש, עם יראת שמים ומידות טובות, אבל שגם יאפשרו להם לגשת לבגרות, ללמוד מתמטיקה, אנגלית ומדעים ברמה הגבוהה ביותר. אי אפשר לגזור על דור שלם חיי עוני ותלות בקצבאות רק בגלל פחדים. הרב אברג'ל הדגיש בפנינו שהממ"ח, כשהוא מנוהל נכון, תחת פיקוח רוחני הולם וכשאנחנו קובעים את הטון ולא פקידים מבחוץ, הוא הדרך להבטיח שהילדים שלנו יתפרנסו בכבוד – ויישארו שומרי תורה ומצוות ויראי שמים. אנחנו לא מתפשרים על קוצו של יוד בהלכה, אבל אנחנו רוצים לתת חכות, לא רק דגים."

זו אמירה אמיצה מאוד. האם אתה לא חושש מהתקפות אישיות?

"מי שמפחד מביקורת שלא ייכנס למטבח הציבורי. עברתי לא מעט בחיים. כשהאמת שלך ברורה, וכשיש לך גב רוחני כמו הרב החיד"א אברג'ל שרואה למרחוק, אתה חסין אש. ההתקפות לא מעניינות אותי; העתיד של הילדים האלה הוא מה שעומד לנגד עיניי."

הגענו למוקש הגדול ביותר בפוליטיקה הישראלית: חוק הגיוס. מפלגת אח"י מציגה עמדה חסרת תקדים בנוף הפוליטי החרדי, שדורשת גיוס למי שלא לומד. איך זה מסתדר עם האידיאולוגיה החרדית?

"זה מסתדר מצוין, משום שזו האמת לאמיתה," הוא מזדקף בכיסאו. "התורה היא חיינו ואורך ימינו. מי שיושב ולומד תורה באמת, יומם ולילה, וממית עצמה באוהלה של תורה – הצבא לא צריך אותו שם, ועם ישראל זקוק לתורתו שתגן עלינו. אין על זה שום ויכוח. אבל מי שלא? מי שמסתובב בכיכרות, מי שיושב בבתי קפה, מי שנשר מהמסגרת – חובתו הקדושה היא ללבוש את מדי צה"ל ולשרת את עם ישראל. המצב כיום, שבו צעירים חרדים שאינם לומדים משתמשים בתורה כתירוץ כדי לא לשרת, הוא חילול השם עצום. אנחנו אומרים: בואו נקים מסגרות שמותאמות לאורח החיים החרדי, ומי שלא לומד חייב ללכת לשם".

אתם שמים דגש חזק מאוד על "האזרח הקטן". אבל כל פוליטיקאי בקמפיין בחירות מדבר על יוקר המחיה. במה אתם שונים?

"ההבדל הוא שאנחנו לא באים מהאליטות, אנחנו באים מהשטח. כשניהלתי בית ספר, ראיתי את האימא שמגיעה לבקש הנחה בתשלומי הורים כי היא צריכה לבחור בין חשבון חשמל לקניית ספרים. אני מכיר את האנשים האלה בשמות. כיום הפוליטיקה בנויה מקבוצות לחץ ומלוביסטים. הטייקונים מקבלים מה שהם צריכים, הקבוצות הגדולות דואגות למוסדות שלהן. אבל מי דואג לעצמאי שקורס תחת נטל המס? מי דואג לזוג הצעיר שלא חולם בכלל על דירה ומשלם שכירויות מטורפות בפריפריה? 'תנועת אחי' שמה את האזרח הקטן בראש סדר העדיפויות".

רבים מהפרשנים הפוליטיים טוענים שמפלגה חרדית או דתית חדשה לא תעבור את אחוז החסימה. שאתם מבזבזים קולות.

"שיגידו. אנחנו לא מסתכלים על הסקרים המפוחדים אלא על הציבור. יש בארץ עשרות אלפי חרדים עובדים שמחפשים בית אידיאולוגי. יש מאות אלפי מסורתיים, דתיים-לאומיים וגם חילונים, שמסתכלים עלינו ואומרים: 'סוף סוף מפלגה שמדברת על אחדות, על שותפות בנטל בצורה חכמה ולא מתלהמת, על יהדות מקרבת, ועל עזרה לזולת מתוך כבוד הדדי'. אנחנו פונים למכנה המשותף הרחב ביותר בחברה הישראלית. אנחנו נהיה הפתעת הבחירות".

לסיום, מה החלום שלך? איפה אתה רואה את עצמך ואת "תנועת אחי" ביום שאחרי הבחירות?

"בעז"ה, אנחנו נשב בכנסת ככוח משמעותי, נהיה לשון המאזניים שתכפה שפיות, אכפתיות וצדק חברתי על הממשלה הבאה. כשליחו של הרב החיד"א אברג'ל וכמי שעומד בראש 'תנועת אחי', אני בא לשרת. באנו כדי לעבוד קשה ולעשות פה טוב. עכשיו רק נשאר שהציבור ייתן לנו את המנדט לעשות את זה".