אלי יריב החליט בבחירות האחרונות לרוץ רק למועצת העיר בת ים, לאחר שבבחירות קודמות ניסה את מזלו מספר פעמים ולא הצליח להיבחר לתפקיד ראש העירייה. הפעם הוא הגיע למסקנה שראש עיר טוב, לטענתו, לא מחליפים והחליט לתמוך בצביקה ברוט לקדנציה שניה, וכך אכן קרה. מבחינת כוחו במועצת העיר, יריב שמר על 4 המושבים שהיו לו גם בקדנציה הקודמת והכניס למועצה דם חדש.

לא רק זאת אלא שסיעתו גדלה לחמישה מושבים לאחר שויקטור טל וסיעתו "טל לבת ים" הצטרפו לסיעתו של יריב, ועל כך אמר יריב, מ"מ ראש העירייה, המחזיק בתיקי החינוך והתרבות ויו"ר ועדת התכנון והבנייה: "תמיד  יותר טוב יחד, המיזוג עם רשימת 'טל לבת ים' לסיעה אחת המונה 5 חברי מועצת עירייה הוא צעד חיובי ובונה שמשפר את תפקוד העירייה ומחבר כוחות חזקים לעשייה חיובית למען תושבי העיר. במיזוג זה, אנחנו בונים  קהילה חזקה יותר, שמסוגלת להביא שינויים חיוביים. יחד, נוכל לפתח פרויקטים חדשים, לשפר שירותים קיימים, ולהבטיח תמיכה ועשייה משותפת לכל תושבי בת ים. ויקטור טל עם הניסיון העשיר ורב השנים שלו בעיריית בת ים והקשר האישי לתושבי העיר וצרכיהם, מוסיף לפעילות העירייה פלח חשוב בפעילותה השוטפת ובקידום תוכניות עתידיות אותם נראה בשנים הקרובות".

צילום: סמי טהרני

אלי יריב, מרוצה מהתוצאות?

"כן. מה שציפיתי זה מה שקיבלתי. תכננתי לשמור על הכוח הפוליטי שהיה לי וקיבלתי שוב 4 מנדטים".

אתה מרוצה מכך שלא התמודדת לראשות העיר אלא היית בצילו של ברוט?

"לא הייתי בצילו של ברוט אלא עבדתי לצידו. חשבתי שלא נכון להתמודד מול ראש עירייה מכהן שאני עובד איתו 5 שנים בשיתוף פעולה ויש לך אמון איתו. זה לא הוגן, לא ערכי וגם מבחינה עניינית חשבתי שהצוות שהביא את העיר להישגים, שחילץ את העירייה ממשבר כלכלי עמוק שלא היה כדוגמתו בשום עיר בסדר גודל של בת ים בכל הארץ, שהיה לה חשב מלווה עם חובות מלווה, שדווקא ברגע שמחלצים את העיר מהמשבר שלה, לבוא ולהגיד 'אוקיי, אני רוצה את כסא ראש העירייה'. אני מבחינתי שצביקה ימשיך להיות ראש העירייה, זה בסדר, הוא עושה עבודה נהדרת, אנחנו עובדים בהרמוניה והכל בסדר".

למעשה מה אמור להשתנות בקדנציה הזו, הרי מרבית חברי הנהלת העיר נותרו על מקומם?

"מבחינת הנהלת עיר זו אותה הנהלה, העניין הוא מה סדרי העדיפויות שאנחנו נציב לעצמנו לקדנציה הקרובה. בקדנציה הקודמת שמנו לנגד עיננו לשקם את העירייה מבחינה כלכלית ולהעמידה על הרגליים ובמקביל לשמור על השירות לאזרח ולשפר אותו ואת זה עשינו. עכשיו אנחנו צריכים להסתכל לעשרים ושלושים השנים הבאות, איך בת ים תראה, לא רק לחמש השנים הקרובות".

אחד הנושאים שמאוד מעסיק את תושבי בת ים, מלבד החינוך, זו ההתחדשות העירונית. בכל רחוב ישנו לפחות בנין אחד או שניים שעובר הליך של תמ"א, או פרויקטים גדולים של פינוי-בינוי.

יריב, יו"ר הוועדה לתכנון ולבנייה: "אנחנו נמצאים בתקופה של התחדשות עירונית, השאלה היא האם ממשיכים עם התמ"א או הולכים למתחמי פינוי-בינוי, זו שאלה כבדה, כי ראינו שבנייני התמ"א לא היו הצלחה גדולה, בניין פה בניין שם זו לא הצלחה. מאות פרויקטים של תמ"א נתקעו כי הם לא היו כלכליים, כי היו יזמים שלא הצליחו לעמוד בהבטחות שנתנו לתושבים. יש לנו כ-20 פרויקטים של תמ"א שהקבלנים נטשו אותם והשאירו את הדיירים חסרי כל. לכן אנחנו בתחום הזה הולכים לכיוון של שינוי התפיסה, מתחמים גדולים של הריסה ובנייה, של מתחמים מתוכננים ולא ללכת על בניין בודד, כי מה עם שאר הבניינים שלידם, ומה עם חניות"?

ומי שבכל זאת ירצה תמ"א לבניין בודד?

"עדיין לא התקבלה החלטה לבטל את התמ"א. אם תתקבל אנחנו נודיע. בסדר העדיפות הראשון שלנו אנחנו מעדיפים מתחמים גדולים שנוכל לתכנן, כי התושבים צריכים שירות, הם צריכים בתי ספר, גני ילדים, גינות, חניות. זה שעשית תמ"א אז נתת עוד דירות אבל לא יצרת חניות או תשתיות. אתה יוצר בעיר כאוס. סדר העדיפות השני הוא ללכת לתמ"א 2 הריסה ובנייה לפי חלופת שקד, שזה אומר הריסה של 2-3 בניינים יחד ובניית בניינים עד 9 קומות עם חניונים תת קרקעיים, בניין חדש ולא טלאי על טלאי, ערבויות בנקאיות ולא קבלן שמגיע ומחתים דיירים ומשאיר אותם בסוף בלי כלום. זה עניין שיעסיק אותנו מאוד".

ענייני ההתחדשות העירונית כאמור יעסיקו מאוד את הנוגעים בדבר בעירייה, אך נושא חשוב לא פחות הוא כאמור תחום החינוך כשהעירייה עומדת לפתוח את המרכז לחדשנות חינוכית, ולפתוח תוכנית לימודית שהכותרת שלה 'בבת ים לומדים אחרת'".

אלי יריב מסביר: "המשמעות היא שתלמידי בת ים ילמדו בשונה ובתוספת למה שלומדים בערים אחרות. הולכים להשביח את תוכניות הלימוד. זו עבודה מאוד קשה ומיוחדת".

תן לי דוגמה אחת?

"אנחנו הכנסנו בחמש השנים האחרונות הרבה תוכניות טכנולוגיות: 'מגשימים', 'ממרם', 'הטייסת', לימודי שחמט בבתי ספר, אבל אנחנו רוצים לשדרג את זה עוד יותר. אנחנו מבינים שהיום הבינה המלאכותית תופסת תאוצה בכל העולם וחייבים להכניס אותה למערכת החינוך. היום ילד יודע הכל מגיל מאוד צעיר. יודע להגיע לכל חומר שהוא צריך. אנחנו צריכים ללמד את הילדים איך ללמוד את מה שכבר קיים, איך להסיק מזה מסקנות, איך לנתח את הדברים ואיך להיות המפתחים הבאים של עולם הטכנולוגיה, כי אנחנו חיים בעולם טכנולוגי. אנחנו רוצים להביא את המשהו הנוסף וזה 'בת ים לומדת אחרת'. לדוגמה: הכנסנו לפני חודשיים את מעבדת הדמיון. הילדים באים לכיתה, אין ספרים, אין מחברות, אין כסאות או שולחנות, עומדים מול מסכים על הקירות ולומדים. הכל משתנה. אנחנו לא חיים את זה יום יום כאנשים מבוגרים אבל העולם משתנה".

חבל שזה לא היה בזמננו…

"בזמננו שיחקנו גוגואים וג'ולות, קלאס וחבל"…

יש פרויקטים בעיר שהתחלתם ואמורים להסתיים?

"כמובן, הספורטק בהשקעה מאוד גדולה. זה פרויקט שאני התחלתי אותו ב-2002 אבל נעצר ע"י הנהלות העיר הקודמות. זה פרויקט של 15 מיליון שקלים שישרת את תושבי בת ים, את ההורים, הילדים, הספורטאים, הוא ישתרע מרחוב כ"ט בנובמבר ועד רחוב רזיאל. משהו מדהים. בנוסף, הפרויקט מסביב לבניין העירייה, תהיה גינה מדהימה ויפה, נפתח את המרכז לחדשנות חינוכית ואולם ספורט במתחם בית ספר גורדון, מתחם של ג'ימבורי, במאי יפתח חוף הסאנסט, חוף עצמאי שמשרד הפנים כבר אישר אותו כחוף מוכרז, ויש בצמרת עוד תוכניות כמו הגינה האקולוגית שנחנוך בשנה הקרובה. מעבר לזה אנחנו עובדים גם על תוכניות עתידיות".

אתם מתכוונים לנסות ולהגדיל את גבולות העיר. מה הסיכוי לכך?

"תראה, בת ים היא עיר מאוד מאוד קטנה בגודל שלה, בסה"כ 8,000 קילומטר מרובע, לעומת חולון 24 אלף קמ"ר וראשל"צ 55 אלף קמ"ר. אנחנו כלואים בין ת"א, חולון וראשון. אם ייקחו מאחת מערי הסביבה איזה שטח ויעבירו אותו לבת ים, הערים האלה לא יפלו, אבל מבחינת בת ים זו תהיה תוספת כח משמעותית לחוזק הכלכלי שלה".

למה שיסכימו לכך?

"קודם כל, מי שבסופו של דבר מחליט זו ועדת הגבולות במשרד הפנים. אנחנו צריכים לשכנע אותה. סה"כ זה טוב לנו וטוב להם, כי אל תשכח שבת ים נותנת שירותי חוף גם לתושבי חולון וראשל"צ, אלפי תושבי ראשון מגיעים לחוף בת ים ועושים הליכות בוקר, אנחנו ערים שמשתפות פעולה. אנחנו חושבים שאם הערים שמסביבנו יוותרו על פיסת שטח ואנחנו לא מדברים על שטחים גדולים, אלא שטחים שצמודים לעיר בת ים ויש גם שטחים שבעבר נלקחו מאיתנו ולא דאגו להחזירן לצערנו – לא יקרה להן כלום. אני אומר שצריך לעשות צדק חלוקתי ולשנות את גבולות העיר. קח לדוגמה את בית העלמין שנמצא בשטח השיפוט של בת ים אבל אין לו שום ערך כלכלי, כי אין ארנונה וזה שטח ענק שמשרת את כל גוש דן".

נעבור קצת לפוליטיקה, קמפיין הבחירות הפעם היה שונה, נכון?

"נכון מאוד, לא היו חוגי בית, לא היו מפגשים, לא היה כלום. אפילו טלמרקטינג לא היה חוץ מביום הבחירות כשביקשנו מהתושבים ללכת להצביע".

הקואליציה לא גדולה כמו בקדנציה הקודמת שהייתה כמעט מקיר לקיר.

"הקואליציה אמורה להיות 19 חברים, בלי 'בת ים בראש מורם' ו'ישראל ביתנו' וזה יפה מאוד. גם בקדנציה הקודמת הרחבנו את הקואליציה במהלך הקדנציה".

ספר קצת על היחסים שלך עם ברוט?

"בעבודה בעירייה כל אחד מתעסק בתחום שלו, אנחנו משתדלים לעבוד במשותף, אנחנו מעדכנים, לא תמיד יש הסכמות, יש ויכוחים, אבל הכל ענייני ולא אישי. פעם הוא משכנע אותי ופעם אני אותו, אנחנו עובדים עם הצוותים המקצועיים כאשר הכיוון הוא מה טוב לעיר. אני יודע את מקומי, אני יודע מה אני רוצה לקדם וראש העיר לא מפריע לי, להיפך. הוא תומך וכנ"ל אני".

חברי המועצה שלך רובם חדשים וחסרי ניסיון. איך זה ישפיע?

"מה זה חבר מועצה? זה אזרח שחי בעיר הזאת, כל אחד רואה מנקודת המבט שלו מה ניתן לשפר. יש לי דווקא חברי מועצה נהדרים, אם זו לאה בם שהיא פרופסור עם ותק במועצה, יש את יוסי היזמי שעבד כעוזר סגן ראש עירייה ויש לו ניסיון בהרבה מאוד תחומים והיום הוא מנכ"ל של עמותה מאוד גדולה והוא התעסק גם בספורט וגם עם צעירים במרכז הצעירים, בחור רציני, ויש את ילנה פייסקי שהיא מומחית לחינוך המיוחד והיא תתרום מיכולותיה למערכת החינוך".

איך עברו עליך החודשים מאז ה-7 באוקטובר?

"קודם כל, ה-7 באוקטובר זיעזע את כולנו, אנחנו בעיר מיד נכנסנו למתכונת חירום, עסקנו בטיפול במשפחות שיקיריהם נפגעו, ליווינו אותם וזה היה בחודש הראשון המאוד קשה כשהיה צורך לטפל בעיר כשמטחי רקטות נפלו בעיר והיה צורך לדאוג לתקינות המקלטים, לטפל ביחידת הכוננות שהקמנו, לעמוד בקשר עם המשטרה ופיקוד העורף. היה לא קל. הפכנו להיות המרגיעים של הציבור, כי הציבור היה מאוד לחוץ, במיוחד הורים צעירים שהיו חרדים לילדים שלהם שבמסגרות ובאמת השתדלנו להרגיע, למרות שהמצב לא היה הכי רגוע. במקביל סיפקנו לעיר את הממ"דים הניידים בזמן קצר מאוד, כמעט כל הגנים בעיר מוגנו, מיגנו את בתי הספר על מנת לאפשר לתלמידים לחזור ללימודים, היינו מהחלוצים בגוש דן שפתחו את מערכת החינוך מלא על מלא ואנחנו ממשיכים למגן את גני הילדים ויש תוכנית למגן את כל בתי הספר כשבכל קומה יהיה ממ"ד גדול וזו תוכנית ארוכה ויקרה שתובא לאישור מועצת העיר".