עמותת ישראל חופשית מפרסמת זו השנה השמינית את מדד החופש העירוני, ובשנה השנייה לקדנציה המוניציפלית הנוכחית מתרחב המדד ל־40 ערים — כולל הופעת בכורה לקריית ביאליק, קריית מוצקין, נתיבות, כרמיאל ופרדס חנה–כרכור, המועצה המקומית הראשונה שמצטרפת לדירוג.

התמונה הארצית אינה מעודדת: הממוצע הכללי במדד ירד מ־44.5 נקודות ל־43.6. לצד זאת, שתי קטגוריות בולטות דווקא רשמו יציבות או שיפור — השירותים לקהילה הגאה, שממשיכים לשמור על ציון גבוה יחסית, ותחום הפלורליזם הדתי, שם נרשמה עלייה של 10% בממוצע הארצי. העלייה נובעת בעיקר מהרחבת התמיכה העירונית בקהילות לא־אורתודוכסיות ומציון אירועי נובי גוד, וכן משיפור הנגישות לקבורה אזרחית בבתי העלמין האזוריים ירקון ותל רגב.

מנגד, המדד מצביע על ירידה ברמת האחריות שמרבית הרשויות המקומיות לוקחות בתחום החינוך, במיוחד בכל הנוגע לפיקוח על תכני עמותות דת בבתי הספר. בנוסף, נרשמה עלייה משמעותית בהיקפי הסבסוד לרחצה נפרדת — נתון המשקף מגמה שמרנית מתעצמת במספר ערים.

המדד השנה מלמד על העמקת הקיטוב בין רשויות: ערים בעלות מדיניות ליברלית ממשיכות לחזק את מגמתן, בעוד הערים השמרניות הולכות ומתבצרות בעמדותיהן. בשנת 2024 עמד הפער בין העיר המובילה לעיר האחרונה בטבלה על 64 נקודות; השנה הוא כבר קפץ ל־81 נקודות בין הוד השרון לנתיבות. גם ללא נתיבות החדשה בדירוג, הפער בין הוד השרון לקריית גת עומד על 74 נקודות.

הפער מתחדד גם בקצב השינוי: בעשירייה התחתונה נרשם ממוצע ירידה של 3.5 נקודות, בעוד העשירייה הראשונה רשמה שיפור ממוצע של 3 נקודות.

 אחת המגמות הבולטות היא נפילתה של חולון מהעשירייה הפותחת. לאחר שאשתקד ירדה שני מקומות, השנה היא ממשיכה באותו הקצב וגם ניקודה הכולל נשחק. לפי ממצאי המדד, הסיבות המרכזיות הן העמקת הסבסוד לשעות רחצה בהפרדה מגדרית, ואי־עמידה בהצהרת העירייה כי לא תקיים אירועים עם הפרדה — כאשר בפועל נערכו אירועים מופרדים.

לכך מצטרף השיח שמוביל ראש העיר, המתבטא באופן קבוע נגד הקהילה הגאה ונגד הקהילה הרפורמית. רק לאחרונה פסק בית המשפט כי סירוב העירייה להקצות שטח קהילתי לתנועה הרפורמית נבע משיקולים זרים ולא שוויוניים פסיקה המשתלבת בתמונת המצב העגומה שמציג המדד.