- יום רביעי, 12.11.2025
- כ"א חשון התשפ"ו
אליפות העולם בגראפלינג של ארגון ADCC, שנערכה בוורשה, פולין, הפכה לאחד האירועים המדוברים ביותר בזירת הגראפלינג העולמית השנה. בעוד עשרות מדינות שלחו את טובי הלוחמים שלהן לתחרות, נבחרת ישראל הצליחה לבלוט מעל כולם ולהפוך לאחת המשלחות החזקות והמוצלחות ביותר באליפות.
עם הישגים מרשימים, דרמות פוליטיות על הפודיום ורגעים מעוררי השראה על המזרן – האליפות הזו הפכה לאירוע בלתי נשכח עבור הספורטאים הישראלים.
קוסטה מיננקו, לוחם גרפלינג ישראלי שצבר שם בינלאומי בשנים האחרונות, הגיע לאליפות עם מטרה אחת ברורה: להביא את מדליית הזהב לישראל. לאחר קרבות סוערים בחצי הגמר מול יריב טורקי קשוח, הצליח מיננקו להבטיח את מקומו בגמר ולהעלות את ישראל על מפת הגראפלינג העולמית.
בגמר עצמו, מיננקו פגש יריב רוסי שנודע בכוחו הפיזי ובטכניקות ההגנה שלו. הקרב היה ארוך ומתוח, אך בזכות התמקדות, טקטיקה מדויקת והנחישות שלא נכנעת – הצליח מיננקו לנצח ולהניף את דגל ישראל בגאווה על הפודיום.
אלא שבדיוק אז התרחשה דרמה של ממש. היריב הטורקי, יוסוף אג’ה, שסיים במקום השלישי וזכה במדליית הארד, סירב לעלות לפודיום ולקבל את מדלייתו. במחאה על כך שמיננקו הניף את דגל ישראל במהלך טקס ההכתרה, אג’ה החליט להחרים את הטקס ולהישאר מחוץ לזירה.
המהלך הזה עורר זעם רב בקרב המשלחת הישראלית, שראתה בכך לא רק חוסר ספורטיביות, אלא גם ביטוי פוליטי שאין לו מקום בספורט. "הספורט צריך להיות נקי ממחאות פוליטיות," אמר מיננקו לאחר האירוע. "באנו להילחם, לא להפגין. אני גאה בדגל שלי וגאה לנצח תחתיו."
חיים גוזלי במהלך הקרב
אך אם יש לוחם אחד שגרם לכולם לעצור ולהסתכל – זהו חיים גוזלי. האיש והאגדה, שבגיל 51 עדיין נכנס לזירה באותו ריכוז ואותה תשוקה שאפיינה אותו בתחילת דרכו, הפך למוקד של תשומת לב בינלאומית.
גוזלי, שנחשב לאחד הלוחמים הבולטים בזירת ה-MMA בישראל, הגיע לאליפות הפעם עם כוונה אחת – להוכיח שהגיל הוא רק מספר. כבר בקרבות המוקדמים הוא הצליח לרתק את הקהל עם טכניקות הגנה והכנעות מהירות שגרמו ליריבים הצעירים לקפל ידיים.
בגמר, רגע השיא של הקריירה שלו, גוזלי התמודד מול יריב צעיר וזריז שניסה להפיל אותו כבר בשניות הראשונות של הקרב. אך גוזלי, עם קור רוח של לוחם מנוסה, חיכה לרגע המתאים וביצע הכנעה מפתיעה שהשאירה את הקהל פעור פה.
אלעד בנו של חיים גוזלי זכה במקום השלישי
הקהל הריע, גוזלי הרים את ידיו בניצחון – אך בדיוק אז הגיעה ההודעה הדרמטית מהשופטים. ההכנעה שבה השתמש גוזלי נחשבה כבלתי חוקית לפי התקנות המעודכנות של התחרות, ולמרות שהייתה חוקית עד לא מזמן – הניצחון נשלל ממנו.
"לא ציפיתי לזה," אמר גוזלי בדמעות. "אבל מבחינתי, ניצחתי בלב. אני לוחם, ואמשיך להילחם עד היום האחרון שלי בזירה."
מאמן הנבחרת, דני קפלן, שיבח את גוזלי ואמר: "חיים הוא השראה לכל אחד מאיתנו. הוא מראה לכולנו שגם בגיל 51, עם הגוף עייף אבל עם לב של לוחם – אפשר להתחרות, לנצח ולהראות לעולם מה זה אומץ."
לצד התקריות הפוליטיות וההפסד הטכני של חיים גוזלי, נבחרת ישראל רושמת הישג היסטורי באליפות עם מספר מדליות שיא בכל קטגוריות המשקל.
מדליות הזהב, הכסף והארד שהביאו הלוחמים הישראלים הקנו לנבחרת את המקום הראשון בסך המדליות – הישג שזכה לכיסוי תקשורתי בינלאומי והוכיח כי ישראל היא כוח עולה בזירת הגראפלינג העולמית.
"אנחנו לא מתכוונים לעצור כאן," אמר קפלן. "המטרה הבאה היא להמשיך לייצר לוחמים ברמה הגבוהה ביותר ולהביא עוד ועוד הישגים בזירה הבינלאומית."
אם יש מישהו שהצליח לסחוף את תשומת הלב באליפות – זהו ללא ספק חיים גוזלי. הלוחם הוותיק, שנכנס לזירה ללא פחד וללא כל מגבלות, הראה לכל העולם איך נלחמים עם נשמה של לוחם אמיתי.
בין אם זה הניצחון הדרמטי שהפך להפסד טכני ובין אם זו העמידה הגאה על המזרן – גוזלי הוכיח שלוחם אמיתי נמדד לא רק במידת הניצחונות שלו, אלא גם באומץ לבו וברוח הלחימה שלו.
"הגיל אולי בוגד בנו, אבל הלב נשאר לוחם," סיכם גוזלי בסיום האליפות. "אני פה כדי להראות לכל צעיר שחולם להיות לוחם – שזה אפשרי. רק צריך רצון, נשמה ואמונה בדרך."
